#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאי נפק&quot;מ בין מאן דבעי ולד ולדות הארץ לדבר הניקח בכסף מעשר, למאן דלא בעי, לס&quot;ד ומסקנא ?	לס&quot;ד דגים, דנבראו מן המים.</p><p dir='rtl'>ומקשינן דאינם גידו&quot;ק, כדאמר אביי דעל פוטיתא שהוא שרץ המים לוקה רק ד'.</p><p dir='rtl'>ומסקינן למעט עופות דנבראו מן הרקק.	<br/>עירובין דף כח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רב אמר דמערבים בגודגדניות, והא תניא דרק מרובי בנים יאכלו, ורק בלא הוקשו לזרע ? (3)	א. רב איירי בלא הוקשו לזרע ובמרובי בנים.</p><p dir='rtl'>ב. אף בחשוכי בנים, דחזו למרובי בנים, והו&quot;ל כיין לנזיר.</p><p dir='rtl'>ג. איירי בשל מדי שהם טובות.	<br/>עירובין דף כח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רב אמר דאין מערבים בחזיז, והא אמר רב יהודה משמיה דמערבים ? ס&quot;ד ומסקנא.	לס&quot;ד הא קודם דאתא רב לבבל, ואחר שראה שאוכלים שם מערבים. ומקשינן דתבטל דעתם. אלא הא דמערבים בשל גינה.	<br/>עירובין דף כח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין הפול ושעורה ותלתן שזרען לירק, ומה הוכיחה מזה הגמ' ?</p><p dir='rtl'>ומה הדין בשחליים וגרגר ?	פול ושעורה ותלתן זרען חייב וירקן פטור, דבטלה דעתן. ומזה הוכיחו דמה שאוכלין חזיז בבבל ל&quot;מ דבטלה דעתן.</p><p dir='rtl'>בשחליים וגרגר מתעשרים ירק וזרע.	<br/>עירובין דף כח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה מברכים על חזיז וכשות, לינוקא ולר' זירא ומ&quot;ט, וכמאן קי&quot;ל ?	ינוקא אמר דחזיז שהכל, וכשות אדמה.</p><p dir='rtl'>וא&quot;ל ר&quot;ז דאיפכא מסתברא, דחזיז מארעא, וכשות מאוירא.</p><p dir='rtl'>ואמרו דהלכתא כינוקא, דחזיז לא גמר פירא, וכשות גמר פירא. ורבי מארעא, שהרי כשתולשים את ההיזמתא מתה הכשות.	<br/>עירובין דף כח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין כפניות לעניין להלקח בכסף מעשר, וחיוב מעשרות, וטומאת אוכלין, ועירוב והטעם ? פרט ניסחני ולא ניסחני.	בלא ניסחני - אין מערבים, ומקשינן דמ&quot;ש מהא דתניא בברייתא דניקחות בכסף מעשר ומטמאות טו&quot;א. ואין לומר דאיירי בניסחני, דר' יהודה אמר בברייתא דפטורות מן המעשר, וניסחני חייבות.</p><p dir='rtl'>אלא גם בלא ניסחני מטמאות טו&quot;א, והוא משום דיכול למתקן ע&quot;י האור. וכמו בשקדים המרים. משא&quot;כ לעניין עירוב בעינן מידי דחזי השתא.</p><p dir='rtl'>לסיכום: טו&quot;א וכסף מעשר בכל עניין חשיב אוכל, דראוי למתקו.<br />עירוב, ומעשרות, רק בדיסחני, דבעינן חזי השתא.	<br/>עירובין דף כח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שקדים המרים והמתוקים, האם חייבים במעשרות, בגודלן ובקוטנם ?	י&quot;א דמרים חייבים קטנים, ומתוקים גדולים. וי&quot;א זה וזה (מרים גדולים וקטנים) לפטור, וי&quot;א זה וזה לחיוב, ומשום דחזי למתקן ע&quot;י האור.	<br/>עירובין דף כח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין קור להלקח בכסף מעשר ולטומאת אוכלין, ומה בא ר' יהודה להוסיף במה שאמר דהוא כעץ לכל דבריו יתר על ת&quot;ק ?	נלקח, ואינו מטמא טו&quot;א.</p><p dir='rtl'>לס&quot;ד קמ&quot;ל דאף בשלקו וטגנו אינו מטמא טו&quot;א, ומקשינן דמ&quot;ש מעור ששלקו דמטמא טו&quot;א. אלא קמ&quot;ל דמברכים עליו שהכל, ולת&quot;ק העץ, ובפלוגתא דשמואל ורב יהודה.	<br/>עירובין דף כח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מערבים בתרדין חיים, והאם הם מזיקים לבריאות ?	מבושל לגמרי אינו מזיק ומערבין בו, בשיל ולא בשיל מזיק, ואין מערבים בו.	<br/>עירובין דף כח		
